רס"ן אורלי טולדו

קב"ן בצה"ל

ההרצאה שלך אתמול, היתה מאוד מרגשת. האמת, רציתי לומר לך זאת בעל פה, אבל היה תור ארוך של אנשים, שכנראה חשבו והרגישו כמוני... אני שמחה שחיכיתי לבוקר. נתתי לדברים לשקוע קצת. החיוך החם שלך, קולך הנעים והשירים היפים הצליחו לעזור בעיכול של התוכן. אני עוסקת בטיפול מעל 20 שנים, אבל לשמוע מפיך את התיאוריה של אליזבט קובלר רוס (ואחרים) ולראות את התמונות מחייך בבהירות כה גדולה - הצליחו לגרום לי להתרגשות גדולה. תודה על השיתוף!

ד"ר תורי גולדשטיין

רגשת אותי מאד בהרצאה הערב. לאורך כל ההרצאה הרגשתי שלמרות שאת קוראת להרצאה " מבנה חסר" את סמל ליכולת להפוך את החסר לשלם חדש - ליצור מהשבר - משהו חדש לא פחות מושלם- בדרכו החדשה. היכולת שלך להעניק כוחות ואופטימיות לסובבים אותך היא מתנת אל. מהכרות כואבת שלי עם חברים שהם אחים שכולים, לא כולם מסוגלים לבחור לבנות מבנה עשיר ובעל משמעות מתוך המקום החסר. מי ייתן ובעתיד יזכו אחרים לקבל השראה מהסיפור שלך. שלא נדע צער, ושתמיד נצליח לשמוח !!!! ממני תורי

נאוה אסף- מנהלת ביה"ס וליאת רזניק- ספרנית

בי"ס אסיף

ברצוננו להודות לך מעומק הלב על שהקדשת מזמנך ונפגשת עם תלמידי ביה"ס בערב יום הזיכרון. התלמידים הצוות היו נרגשים לשמוע על דרך ההתמודדות היומיומית עם האובדן הבלתי נתפס. במפגש שילבת אנקדוטות משעשעות, הדגשת את ערך החברות ואת חשיבות המעשים הטובים והצמיחה להיות בני אדם טובים. בדרכך המיוחדת ריתקת והפעמת את ליבותינו ומפגשך הטביע חותם בכולנו. בהוקרה רבה

רחלי

הייתי אתמול בהרצאה שלך ומאד התרגשתי! הארת לי באמת נקודה של השכול של האחים ובעיקר את עניין הבחירה שמשאירה בלב המון תקווה. אני מאחלת לך שתמשיכי לעשות את הבחירות הנכונות. המון תודה על ערב מרגש ומיוחד, נכנסת עמוק לתוך הלב :)

אפרת הילדסהיימר

יפעת היקרה לי מאד, אין לי מילים – והרי סיכמנו שלפעמים אין צורך לומר כלום, פשוט לשתוק – לתאר את הערב המרגש שלקחנו בו חלק אתמול. הקדשת מחשבה רבה כל כך לכל מילה שנאמרה, וההזדהות שלי עם הדברים שאמרת היתה טוטאלית. כל כך היטבת לתאר את הרגשות והמחשבות שקיימות אצלי בראש ובלב, ואף אחד לא עשה זאת כך לפנייך. והכל ברגישות, בטוב טעם, ובהמון תשומת לב . אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להכיר אותך, ותודה שאת משתפת אותי בדברים הנפלאים שאת עושה

דבי וסביון סגל

מודיעין

לא מצאתי מילים על מנת להביע את מה שיש לי לאמר. הגדלות הזאת שניחנת בה, היא מעבר למה שניתן לתפוס. זכות היתה לדבי ולי להיות נוכחים בהרצאתך, ולהיות שותפים לשעה קלה בחוויה משפחתית קשה שלא ניכרים סימניה במפגש היום יומי עם החיוך והאופטימיות האין סופית שלך. קבלי חיבוק אמיץ מאתנו, באהבה